עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
אני כבר הרבה זמן רושמת לעצמי דברים והחלטתי לעבור לבלוג
חברים
faggodkimiMeshimy nicknameLifyנערה מתפגרת
Love And Lifeבין הצלליםאביחי
היום שהיה
17/02/2014 20:18
סתם אחת
אני יסביר בקצרה קודם על מה  שקרה  
ליפני כחודש ויותר אני וחבר שלי נפרדנו. יצא לנו להיפגש פעם אחת עם חברות וידידים והוא באותו יום גם נודה לי על זה שהוא חזר לאקסית שהביא בהמשך היום. לאחר שהוא ניפרד מימנה הוא שלח לי הודעה שהוא רוצה שנעשה איזה שהיא מסיבת פיג'מות רק אני והוא נושא שדיברנו עליו עם עוד מישהי בצחוק. כמובן שסירבתי לאחר שהבנתי שהוא מתכוון רק לשתינו סירבתי והוא ממש רצה שניפגש בלי קשר באותו היום שקבענו לא ניפגשנו כי הוא לא שלח אפילו הודעה אחת לגבי זה, זאת אחת הסיבות שלא אהבתי אותו כי הוא כמעט ולא שלח הודעות והגעתי למצב ששלחתי לו הרבה יותר ואני לא אוהבת את הרעיון של זה קיצר מאז הייתה תקופה ארוכה שלא דיברנו כי חברה שלי סיפרה לי שהוא אמר שאני שולחת לו הרבה הודעות והתרגזתי כי הוא התחיל את רוב השיחות לא עניתי לו כשהוא יתקשר ויצא שלא דיברנו בשישי הוא פתאום נזכר בי ושלח הודע אחרי שדיברתי איתו הוא העלה שוב את הנושא שהוא רוצה שניפגש בהתחלה המצאתי תירוצים ובסוף הסכמתי  קבענו להיום והוא שוב לא שולח וכלום ואני לא רוצה להיראות כאילו באלי להיפגש איתו אז וויתרתי על הרעיון וגם החלטתי שאני לא ידבר איתו יותר בפלאפון עם יצא לי להיפגש איתו אני ידבר איתו רגיל כאילו כלום לא קרה וזהו כי הבנתי שכל פעם שחיכיתי להודעה מימנו רק התאכזבתי וכששמתי את הפלאפון מצלצל זה גמר עליי שזה אף פעם לא היה הוא....
0 תגובות
אוחח שנה מבאסת
04/05/2014 23:37
סתם אחת
עוד כאב הרבה מימנו בנתיים אין תחושה של שינוי סתם כאב שמציק אולי זה בגלל  שאני כל כך רוצה להיסתדר עד כדי כך שאני תמיד נופלת ברור לי שזה לא דבר שיעבור מעצמו אני צריכה לשנות משהו אבל מה מה עוד אפשר לעבור בית ספר רק עוד ניסיון מעכזב גם אם אני רוצ  לא כדאי לי אבל השאלה אם זה בכלל שווה כי תכלס החיים הם מה שהם ולעבור זה ליברוח בסוף אני ימצא את עצמי באותה נקודה איך לעזזאל אני אמורה לשנות משהו כשכל ניסיון מסתיים בכישלון כמה פעמים אמרתי לעצמי זהו אני יכולה לשנות דברים אבל אז תמיד אני חוזרת למציאות לבית ספר החונק לחברים שאין לי בו ולכאב שלא מצליח לעבור מה עוד נותר לי לעשות כל מה שיש זה רק תהיות ומחשבות 
ככה אני נותנת לזמן לעבור מחכה שיגמר כי כבר לא נותר לי מה להגיד לעצמי כדי שבאמת משהו ישתנה בנתיים אני רק נותרת עם המחשבה על מה הייתי אומרת אם חחחח היה שלב שבוא אמרתי לעצמי אני יצליח אני חייבת זה גם קל חח נישארתי אני בכיסא האחורי ולא רק זה אני גם מרחיקה אנשים מחיי כי אני לא אוהבת את מי שאני איתם.
0 תגובות
שנה שכזאת
23/04/2014 17:50
סתם אחת
חשבתי שאני ייהנה יותר בחופש אבל כמו שהחיים נוטעים לעשות לא בדיוק שלטתי על מה שהיה כי זה חג פשוט שבועיים שלמים ראיתי רק משפחה והרבה מימנה..:) 
מה שבאמת מציק לי השנה זה שאני בבית ספר בין אדם שונה לגמרי מהרגיל לא יודעת בדיוק איך להסביר את זה סתם תחושה מחורבנת שלא משתנה זה משגעה אותי אני יכולה להתחרפן מאז שעברתי לבית ספר הזה אני רק סובלת ולעט לעט נהיה יותר ויותר מעצבן להגיע כאילו לא משנה מה אני יעשה זה תמיד יהיה אותו הדבר זה מציק במיוחד כי זה שנים שצוברים זיכרונות וזה ממש לא מה שאני רוצה לזכור על עצמי שאני ככה סתם מבאס ...לא חשוב כמה זה יציק לי ויחרפן אותי זה לא עומד להשתנות סתם חבל לי שבשנתיים האחרונות שנותרו לי בבית ספר זה הזיכרונות ששארו 
0 תגובות
הגיע הזמן לשינוי
06/03/2014 20:14
סתם אחת
זהו נפל לי האסימון אחרי הרבה זמן אולי יותר מידי זמן הפעם סוף סוף הבנתי שאני באמת לבד ושאין כל טעם לחות בתחושה שיש שם מישהו בשבילי או לפחות יש שם מישהו שאני גם בשבילו בסופו של דבר אני פה בשביל עצמי אז עכשיו אני מתכוונת לשנות את צורת ההתנהלות שלי בחיים את הצורה הזאת שבה אני נתמכתי עליה כל השנים האלו זאת צורה שהתה קלה הלכתי על צורת החיים שהתה הכי פשוטה עבורי והיא הייתה להיתמך ע"י חברה ואם אשר אז יותר חברות זה הפך למעיין הרגל מטופש אבל נוח תמיד היה לי מעיין איזשהו קטע שזה בא לי בטבעיות להגיע למצב הזה 
אבל זהו עכשיו באמת אני מתכוונת ללכת על הדרך שמבחינתי היא הכי קשה וזה להיתמך על עצמי ולבנות דרך חדשה משלי בתקווה שזה באמת יצליח ולא ייאש אותי ככי אם זה יקרה אין לי מוסג עם אני יצליח להתמודד עם התבוסה  
0 תגובות
נקודת שבירה
24/02/2014 19:17
סתם אחת
זה קורה שוב זהה ממש קורה שוב אני לא מצליחה להתמודד בעצמי למה אני תמיד חייבת להיות כל כך תלויה באנשים ולהאמין שאכפת להם כולם בסוף תוקעים ברז כולם אותו החרא אני מודה בזה גם אני חרא אני לא יכולה שלא להיות כי איך אפשר איך אפשר להיות בסדר שכלם כלנו דפוקים אני לא יכולה יותר אני ממש מרגישה שכלום לא משתנה ובאותו הזמן אני לא רוצה שישתנה אני ממש משתגעת אני לא ידעת איך להתקדם מיפה אבל כל דרך שאני חושבת עליה מובילה אותי לעוד סיבוב שיגמר בנקודה הזאת זה מעיין מעגל שלא ניגמר שנים אני מסתובבת באותו מעגל מסריח אני רוצה להנות מהשנים האלו אבל זה רק סבל מתמשך אני מתחילה להיות מפוחדת מההמשך אני תקועה עכשיו במצב מחורבן אני מרגישה שאני בשביל כל מי שצריך אותי אני גם מבחינה מהר כשלמישהו שאני מקירה רע אבל זה ממש לא משנה כי אני לא מתכוונת לעזור יותר כשאני יבחין בזה כי תחלס אף אחד לא שווה את זה את המאמץ שאני מוציאה בשביליהם ואחרי זה אני בסוף תמיד חוטפת התעלמות מכולם בסוף אני תמיד לבד בוהה באוויר בלי שיבחינו בי מרגישה פתטית ולבד אני עכשיו רק רוצה להתחיל סוף סוף להתמודד עם הכל לבד בלי כל השטות הזאת של חברה טובה וכל השטיות האלה של להסתמך על חברה שמסתבר שבקלות ובמהירות היא מחליפה אותי במישהי אחרת תחושה מחורבנת אני לא יודעת אם אני מסוגלת לעשות את זה שוב בפעם הקודמת לא הגבתי שחברה אחרת סיננה אותי בהודעות ובשיחות פלאפון והחברות נגמרה כאילו לא הייתה הפעם אני יגמור את החברות המחרבנת הזאת בזה שהשאר לה טעם רע מזה   
0 תגובות
עוד מחשבה
23/02/2014 18:45
סתם אחת
אני כבר חושבת על זה די הרבה זמן אני מנסה להדחיק להאמין שזה לא יקרה שוב 
שאין מצב שאני יגיע לאותו המצב שוב שבוא אני מאבדת חברה טובה 
זה שוב קורה שוב מתחיל להיות מרחק שוב מסננים אותי שוב התרחקות
חשבתי שזה מאחוריי שבאמת מצאתי חברה לחיים 
אבל שוב אני מוצאת את עצמי באותו המקום הישן בו אני לבד
שוב אני משחקת אותה כאילו זה לא מפריע כאילו זה עוד רגע
היא ממשיכה לתרץ שזה לא בכוונה אבל אני מבדילה 
אוליי היא משקרת לי אבל אני לעולם לא ישקר לעצמי אני לא משלה אני כנה עם עצמי 
אבל זה תמיד אותו סיפור חברה שעוזבת את הבית ספר ולעט לעט נוצר מרחק
על המרחק הזה אני תמיד נילחת שלא יגרום לניתוק הקשר אבל אני יודעת שיש דברים 
שאי אפשר למנוע ובסוף זה רק אני נגד העולם
0 תגובות
כותבת לעצמי
22/02/2014 16:21
סתם אחת
כבר מלא זמן שאני כותבת לעצמי סיפורים קצרים לפחות מתחילה עד לשלב שבוא אני לא יודעת איך להמשיך ויצא לי לכתוב קטע ממש יפה וארוך של סיפור הבעיה היא שאין לי כוח להעביר אותו לפה .
יש לי מחר מבחן בהיסטוריה ואין לי עצבים ללמוד אז  ירשום פה קצת וניראה למה זה יתפתח:
אני תמיד ניסיתי הגיע למצב בו אני שלמה הם עצמי ולנסות להיות כמו כולם כי הייתי מאוד שקטה ומופנמת ותמיד הרגשתי שאני ממש מוזרה אז החלטתי שהגיע הזמן לעשות משהו עם עצמי ולהתקדם בחיים רציתי לעבוד בגיל יחסית מוקדם למרות שבקושי הייתי מסוגלת לדבר עם אנשים בלי לגמגם ולהיות מובכת אני חושבת שהיה לי מזל שלא הצלחתי בזה כי ניראלי שאם הייתי מסיגה עבודה הייתי מתחרפנת כי יכול להיות שבשביל אותה תקופה זה היה יכול להיות יותר מידי בשבילי ומי יודע לאיפה זה היה מוביל אותי זה לא שלא היו לי חברות אבל תמיד הרגשתי את זה שאני סגורה שלא מבינים אותי ושרע לי תקופה ממש ארוכה של בכי בלילות עם תחושה שהכל סוגר עליי ואין לי מה לעשות עם זה שעות של ישיבה מול הטלוויזיה ומבטים בפיסבוק על מה שאין לי על הרגעים שלא היו לי כל פעם עד עכשיו שאני רואה תמונה של חברות שהלכו בלעדי לאיזשהו מקום עושה לי איזה שהיא מועקה זה נותן תחושה כזאת כאילו לי אין את זה למרות שיש אולי לא הרבה אבל יש אני פשוט לא כזאת שאוהבת להצטלם בכל סיטואציה אפשרית אבל השבוע הזה משהו בו נותן לי מעיין תחושה של שחרור המצב לא אשתנה במהלך השנה הזאת אבל אני מרגישה שלווה כזאת כאילו הכל בסדר לא צריך לשבור תרוש על שטויות סהכול לא רע לי יותר אני חושבת שהגעתי לנקודה שרציתי להגיע עליה 
השאיפה שלי הייתה בעצם ליפני כמה שנים זה להשתנות קצת לדבר יותר ולא להתבייש ,לעמוד על שלי והגעתי לזה הצלחתי למרות שממש היה לי קשה יכולתי לחוש בכל רגע בוא התקדמתי לעבר המטרה אפילו קצת ואני חושבת שבאמת הגעתי למצב שאליו שאפתי אני שונה בהרבה מימה שהייתי בצורת מחשבה שלי ואני שלמה עם זה כמובן שנישאר לי איזשהו בסיס שהוא מזכיר את מה שהייתי אבל בתוכי השתנה מלא
0 תגובות
קטע שכתבתי
20/02/2014 18:53
סתם אחת
וואו בהתחלה פתחתי את הבלוג הזה בישביל לירשום כל מה שעל הראש שלי כל מה שמפריע לי אבל שאיזה שהוא שלב הבנתי שאני מתחילה ליכתוב ומנסה ליפות דברים רק בגלל שאנשים הולכים ליראות את זה וזה הרס לי את הרעיון בבלוג הזה אני כבר לא בטוחה שאני ימשיך עם הדבר הזה זאת אני נותנת כמו מפגרת לדברים כאלה להשפיע על מה לירשום ואיך לרשום זה באיזה שהוא מקום הורס לא את האפשרות להתבטות ולהביעה את המחשבות שלי אל תבינו לא נכון אני רושמת את זה כדי לשחרר כדי שזה לא יפריע לי יותר כי סכהכול אני צריכה לישלוח לפחות משהו אחד אני מתכוונת עליו כמו שהו ושלא נותן תחושה שהחסרתי פרטים חשובים 
טוב השבוע יצא לי ליראות את חברה שלי שהייתה ממש בדיכאון שניראה לפי מה שדיברתי איתה כמשהו שתמיד היה הרגשתי בזה אבל השבוע ראיתי שהיא ממש נאבקה כדי לא ליבכות כל רגע שהיא הלכה לצד וניגבה את הדמעות שפרצו לה ללא שליטה ואני דיברתי איתה היום בלי להזכיר לה את זה כדי לא להלחיץ אותה כשראיתי שהיא בכתה שאלתי אם היא רוצה לדבר וכאלה דברים אבל היא ממש לא רצתה ואמרה שהיא לא מרגישה טוב כתרוץ לזה שהיא בכתה אז כשדיברנו היום היא אמרה שהיא כל הזמן ככה שמבקשים ממנה בבית דברים ואין לה כוח היא פשוט רוצה לבכות זה ניראה לי ממש מוזר כי חשבתי שאפשר לצאת מתכפות של דיכאון כי אני מאמינה שהזמן הוא אחד הדברים שבאמת יכולים לעזור ודיכאון זה דבר שחולף ואיך שהיא אמרה שהיא הולכת לישון  היא מקווה שלא תיתאורר בבוקר ובאמת שאין לי שום דרך להגיב למצב כזה כמה שאני מבינה את מה שהיא מרגישה כי הייתה לי מעיין תקופה כזאת פעם זאת תקופה מחורבנת אבל הצלחתי לעבור אותה לפי דעתי היא רוצה שיעזרו לה לעבור את זה כי היא כל הזמן מספרת על זה שהיא בוכה מלא בלי קשר למה שראיתי אבל באמת אני לא חושבת שיש דרך בה אני יכולה להועיל כי כשלי הייתה תקופה ארוכה כזאת סוג של כמה שנים של חרא אני עשיתי הכל לבד כדי לצאת מיזה ואני לא יודעת איך אפשר לעזור מהצד.............. 

1 תגובות
מחשבה
20/02/2014 18:53
סתם אחת
וואו בהתחלה פתחתי את הבלוג הזה בישביל לירשום כל מה שעל הראש שלי כל מה שמפריע לי אבל שאיזה שהוא שלב הבנתי שאני מתחילה ליכתוב ומנסה ליפות דברים רק בגלל שאנשים הולכים ליראות את זה וזה הרס לי את הרעיון בבלוג הזה אני כבר לא בטוחה שאני ימשיך עם הדבר הזה זאת אני נותנת כמו מפגרת לדברים כאלה להשפיע על מה לירשום ואיך לרשום זה באיזה שהוא מקום הורס לא את האפשרות להתבטות ולהביעה את המחשבות שלי אל תבינו לא נכון אני רושמת את זה כדי לשחרר כדי שזה לא יפריע לי יותר כי סכהכול אני צריכה לישלוח לפחות משהו אחד אני מתכוונת עליו כמו שהו ושלא נותן תחושה שהחסרתי פרטים חשובים 
טוב השבוע יצא לי ליראות את חברה שלי שהייתה ממש בדיכאון שניראה לפי מה שדיברתי איתה כמשהו שתמיד היה הרגשתי בזה אבל השבוע ראיתי שהיא ממש נאבקה כדי לא ליבכות כל רגע שהיא הלכה לצד וניגבה את הדמעות שפרצו לה ללא שליטה ואני דיברתי איתה היום בלי להזכיר לה את זה כדי לא להלחיץ אותה כשראיתי שהיא בכתה שאלתי אם היא רוצה לדבר וכאלה דברים אבל היא ממש לא רצתה ואמרה שהיא לא מרגישה טוב כתרוץ לזה שהיא בכתה אז כשדיברנו היום היא אמרה שהיא כל הזמן ככה שמבקשים ממנה בבית דברים ואין לה כוח היא פשוט רוצה לבכות זה ניראה לי ממש מוזר כי חשבתי שאפשר לצאת מתכפות של דיכאון כי אני מאמינה שהזמן הוא אחד הדברים שבאמת יכולים לעזור ודיכאון זה דבר שחולף ואיך שהיא אמרה שהיא הולכת לישון  היא מקווה שלא תיתאורר בבוקר ובאמת שאין לי שום דרך להגיב למצב כזה כמה שאני מבינה את מה שהיא מרגישה כי הייתה לי מעיין תקופה כזאת פעם זאת תקופה מחורבנת אבל הצלחתי לעבור אותה לפי דעתי היא רוצה שיעזרו לה לעבור את זה כי היא כל הזמן מספרת על זה שהיא בוכה מלא בלי קשר למה שראיתי אבל באמת אני לא חושבת שיש דרך בה אני יכולה להועיל כי כשלי הייתה תקופה ארוכה כזאת סוג של כמה שנים של חרא אני עשיתי הכל לבד כדי לצאת מיזה ואני לא יודעת איך אפשר לעזור מהצד.............. 

0 תגובות
רגע של דיכאון
17/02/2014 22:12
סתם אחת
כל פעם זה קורה לי זה אף פעם לא מפסיק הקנאה הזאת אני שונאת אותה כל הזמן שאני רואה את חברה שלי מתקדמת עוד בחיים שלה אני מרגישה שהיא מתחילה להרחיק אותי זה משגע אותי כל פעם מחדש אני מאוד רוצה לפרגן לה כי באמת אני שמחה בשבילה אבל לא חשוב כמה אני רוצה שילך לה כשאני נזכרת כמה היא הצליחה להתקדם בחיים ואני נשארתי באותו מקום באותו בית ספר עם אותו שעמום שלא ניגמר מעט חברות שאני בכוח מדברת אתם כי כבר נימאס לי גם מהם.
זה כאילו כל רגע בשנה הזאת חוזר על עצמו כלום לא משתנה אני עומדת במקום אבל כל ניסיון עלוב שלי להצליח יותר מכל בחינה נגמר בכישלון ואני חוזרת למצב הרגיל שבו אני רק מחכה שהזמן יעבור ובאותו הזמן מבואסת שהוא עובר.
0 תגובות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון